פרק 28 - תחושת השליטה במציאות כחלק מן התרבות הארגונית של צה"ל
זמין להאזנה - פודקאסט חדש של "בעומק הביטחון", הפודקאסט הרשמי של מרכז דדו בהגשתה של רב-סרן קים בר. הפעם נשוחח עם ראש תחום המחקר במרכז דדו ומפקד המרכז לשעבר תת-אלוף במילואים ד"ר מאיר פינקל, על מאמרו "תחושת השליטה במציאות כחלק מן התרבות הארגונית של צה"ל. בחלקו הראשון של הפודקאסט נשמע מה הוביל את מאיר לכתוב את המאמר, מהן התופעות שהוא זיהה בצה"ל טרום המלחמה ומה המצב כיום, ונדון בתהליכי קבלת ההחלטות ועל האומץ להביע דעה.
לקריאת מאמרו של מאיר פינקל לחצו כאן
מראיינת: קים בר
מרואיין: מאיר פינקל
הפקת הפודקאסט: פיקטוגרמה
--------
37:03
פרק 27 - ייחודו הבולט של צה"ל שהמפקדים הם סוד כוחו
פרק 27
בפודקאסט נדבר על מה הוביל את גל לכתוב את המאמר, נשמע על חוויותיו האישיות
מהלחימה הנוכחית בעזה, ונשווה בין התמרון הקרקעי בעזה במלחמת "חרבות הברזל" ובין התמרון העמוק בלבנון של חטיבת הצנחנים הסדירה בפיקוד אל"ם יורם יאיר (ייה) במלחמת לבנון הראשונה. שמיעה מהנה.
לקריאת מאמרו של גל פרל יש ללחוץ כאן
מראיינת: קים בר
מרואיין: גל פרל
הפקת הפודקאסט: פיקטוגרמה
--------
31:13
מהכלה לעיצוב מרחבי –הצעה לחשיבה מחודשת על עיקרון מרכזי בתפיסת הביטחון הלאומי – אל"ם (מיל') עינת גפנר־גולדשטיין וסרן (מיל') עמיחי דנינו
מאמר זה מצביע על הצורך לאמץ מחדש את עיקרון העיצוב המרחבי אשר היה בעבר חלק מתפיסת הביטחון הלאומי, כמחליף לעקרון ההכלה, לאור השינויים בסדר העולמי והאזורי ובעקבות מלחמת חרבות ברזל. המאמר סוקר את תפיסת ההכלה כנדבך מרכזי בתפיסת הביטחון הלאומי של ישראל בשנים 2010-2024, ומצביע על האופן שזו השתלבה בסדר העולמי הליברלי. בהמשך מנתח המאמר את השינויים המתרחשים בזירה הפנים ישראלית, הביטחונית והגלובלית, בטענה כי אלו סודקים את תפיסת ההכלה ומחייבים חשיבה מחודשת על העקרונות העומדים בבסיסה. לבסוף, מציע המאמר לאמץ עיקרון אסטרטגי חדש - עיצוב מרחבי אזורי – שיעמוד במוקד תפיסת הביטחון הלאומי החדשה.
מתוך "בין-הקטבים" גיליון 43- מלחמת ״חרבות ברזל״ ב׳.
לחץ כאן לקריאת המאמר
קריינית: יעל יקל
--------
45:09
50 (ואחת) שנים למלחמת יום הכיפורים: האם מרוב עצים כבר לא רואים את היער? ותובנות בקשר ללמידה ממלחמת "חרבות ברזל"–תא"ל (מיל.) ד"ר מאיר פינקל
המאמר מביע חשש שההיקף העצום של המידע על מלחמת יום הכיפורים, יחד עם המרכיב הרגשי הרחב הנלווה לעיסוק בה, גורמים לקושי ללמוד ממנה באופן ענייני. לצורך ההמחשה מוצגים שני תחומים שבהם נוצרה הטיה של הלמידה: 1) ערבוב של כשלים לכאורה בבניין הכוח הבסיסי בתקופה שבין המלחמות, שאטען שלא היו, יחד עם כשלים אחרים, מפריע לעסוק בכשלים המרכזיים – החלטות בהפעלת הכוח מפרוץ הלחימה. 2) עיסוק במאפייני אישיותם של המפקדים הבכירים מפריע להתמקד במנגנוני קבלת ההחלטות שהביאו להחלטות חפוזות ושגויות. מסיבות דומות של היקף מידע ומרכיב רגשי משמעותי, צפויה להתפתח בעיה דומה בהקשר למלחמת "חרבות ברזל". בסיום המאמר יוצעו לקחים ללמידה מהמלחמה ההיא ומהמלחמה הנוכחית.
מתוך "בין-הקטבים" גיליון 42- מלחמת ״חרבות ברזל״ ב׳.
לחץ כאן לקריאת המאמר
קריין: ישורון תורג׳מן
--------
44:30
ייחודו הבולט של צה"ל, שהמפקדים הם סוד כוחו":לקחים מ־1982 ו־2023 – גל פרל
לצד לחימת כוחות צה"ל ברצועת עזה, נדרש להתכונן למלחמה בצפון, אם תבוא. העובדה שהתמרון היבשתי הוכח כמענה מבצעי נכון לאתגר בחזית הדרום אין בה כדי ללמד שהוא בהכרח המענה המתאים למערכה בצפון. אבל להתכונן צריך, ולשאול שאלות קשות, ובהן מה היה מצב הכשירות של הכוחות והיכן מימוש עיקרון קיצור משך הלחימה? במסגרת הלמידה וההכנות יש לשוב וללמוד מהספרים שנכתבו על הלחימה בלבנון, ובהם אתי מלבנון, הכולל בתוכו עצות ותובנות למפקדים רלוונטיות ללחימה בעזה ולבנון: חשיבות הקרקע, עצמאות הכוחות, בקיאות בספרות המקצועית, פיקוד משימה (ופיקוד מלפנים) ותחבולה. אלו עיקר הלקחים שיש ללמוד מהספר ומהמלחמה ברצועת עזה כדי להצליח במלחמה בלבנון.
מתוך "בין-הקטבים" גיליון 41- מלחמת ״חרבות ברזל״.
לחץ כאן לקריאת המאמר
קריינית: יעל יקל